שאלות ותשובות

 

פניות הציבור

​​

  • האגף מקיים הבחנה עקרונית בין תלונות הציבור ופניות הציבור המטופלים על ידה.
    מקורה של ההבחנה בתחומי העניין השונים שפניה, להבדיל מתלונה, עוסקת בה כאשר הגוף הפועל, אליו מיוחס תוכן התלונה/פניה, שונה במהותו ומכאן גם נגזרות השלכות הממצאים לביקורת ופיקוח. דרך הטיפול שונה בכל אחת מן השתיים כנגזרת מן הפן התוכני של הטקסט הרלוונטי.

     

    1. תלונת ציבור: עוסקת במחלוקת כלשהי שנתגלעה בין ספק שירות חיוני לצרכן, על רקע שירות כלשהו שניתן ואשר לא השביע את רצונו של הצרכן. בחינת התלונה נעשית בהסתמך על תכתובת הצרכן וספק השירות, משם מוסקת מהותה של המחלוקת ומובנת השתלשלות העניינים בגינה. האגף מטפל בתלונות לאחר שאלו טופלו ע"י ספק השירות מתוך הבנה כי חייב שיינתן הסיכוי לצדדים להגיע לעמק השווה לפני כניסת המפקח למהות המחלוקת והכרעתו: ספק השירות, באמצעות התלונות המטופלות על ידו, מזהה ליקויים שקיימים במערך השירותים המוצעים על ידו ומתחייבת האפשרות ליתן בידיו את הכלים לפתור את המחלוקת באמצעים העומדים לרשותו.
    רק במקרים בהם אין ספק השירות מצליח לתת מענה לצרכן, או שמתוך מעקב שמבצע האגף עולה כי ספק השירות אינו פועל כראוי, מתערב האגף בטיפול בתיק.

     

    ההליך המתואר לעיל משמר את מעמדה של הרשות כבודקת תלונות צרכנים לצורך מילוי תפקידיה לקבוע אמות מידה ותעריפים, כגוף מפקח ומבקר פעילותו של גוף מפוקח וכערכאת ערעור בתלונה שטופלה על ידי ספק השירות ועומדת לרשות הצרכן.
    תפקיד האגף כערכאת ערעור המרכזת את הטיפול בתלונות בתחום משק החשמל, מלמדת על פעילות של המחוקק להקים מוסד עצמאי וניטרלי שמרכז את בירורן של תלונות על התנהגות והתנהלות באופן המאפשר טיפול מקצועי ואחיד בהן; האחידות נגזרת מקשר חד-חד ערכי לאמות המידה, תוכנן ונהלי עבודה קבועים לצורך רכישת אמון ציבור בתחום זה.

     

    2. פניית ציבור:  עוסקת בשאלות הסברה, פירוט בקשה וכדומה שעניינם בתחומי עיסוקה של הרשות ובמסגרת תפקידיה השוטפים. לרוב, מתבקשת הרשות להשיב לפונה על סמך מידע המצוי בידיה בלבד, כנגזר מהגדרת תפקידיה, ואינה נדרשת לפנות לגורמים שמחוץ לה לצורך קבלת מענה רלוונטי.

     

    קיימים שלושה סוגים של פנייה:

    א. פניות טלפוניות המגיעות אל הרשות ובהיותן אינפורמטיביות בלבד ניתן מענה לגביהן בטלפון.
    ב. פניות טלפוניות אשר נדרש זמן ומענה עליהן – מונחה הפונה להפנות שאלתו בכתב.
    ג. פניות ציבור המועלות על הכתב ומופנות לטיפול הרשות באמצעי פניה שונים: אתר האינטרנט של הרשות, דואר אלקטרוני, דואר וכיו"ב.

     

    הפניות מאפשרות לרשות לזהות את תחומי ההתעניינות של הציבור, בהירות החלטות הרשות ואופן קליטתן בציבור. לאחר עיון בן ובהתאם לסוגיה העולה מועברת הפנייה להתייחסות איש המקצוע הרלוונטי לנושא הפנייה ברשות. איש המקצוע בוחן את הפנייה ומעביר את הנתונים הרלוונטיים לאגף המעבדם לכלל תשובה מלאה בכתב לפונה.

  • האגף לצרכנות ופניות הציבור ברשות בודק תלונות צרכנים לאחר שאלו טופלו על ידי נציבות תלונות הציבור של חברת החשמל.
    ניתן לפנות אל נציבות תלונות הציבור בחברת החשמל באמצעות פקס' מספר: 03-5678673
    או דרך אתר האינטרנט של חברת החשמל, כתובתו: WWW.ISRAEL-ELECTRIC.CO.IL.
    במידה וצרכן פנה אל הנציבות ונענה על ידה ומבקש לערער על התשובה שניתנה לו הוא מוזמן לפנות אל אגף צרכנות ופניות הציבור ברשות לשירותים ציבוריים – חשמל.

    אופן הפנייה אל הרשות:
    הפנייה תיעשה בכתב באופנים הבאים:

    על הצרכן לצרף לפנייתו העתקי ההתכתבות מול חברת החשמל וכל תכתובת הרלוונטית לתלונתו.
    האגף לצרכנות ופניות הציבור יבדוק תלונות צרכנים ויקבל החלטה בהן בהתאם ל"נוהל לבדיקת תלונות צרכנים והחלטה בהן" – נספח א' להחלטה מס' 1, ישיבה 182 מיום 18.1.2007.

    לאמת מידה 32-34

צרכני חשמל

  • צרכן חשמל הוא הצרכן הרשום ובעל החוזה מול ספק השירות החיוני וכפי שהוגדר בחוק משק החשמל - התשנ"ו, 1996.

     
    ספק השירות החיוני מספק חשמל לצרכן והצרכן, מצידו, מחויב לשמור על ציוד הספק ולשלם עבור החשמל בזמן.
    כמו בכל חוזה, על כל אחד מהצדדים לקיים את חלקו בחוזה.

  • עברתם דירה?  בשעה טובה!
    אם עברתם דירה חשוב מאד לבדוק על שם מי חשבון החשמל. למה?
    אולי הדיירים הקודמים השאירו חוב במקום הצרכנות?
    אמת מידה 19 "החלפת צרכנים" קובעת כי הצרכן הרשום הוא שאחראי לתשלום בגין שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי החברה.
    על מנת שתשלמו רק עבור החשמל שאתם צרכתם חשוב שתדאגו לכך שחשבון החשמל יהיה על שמכם.

     

    השכרתם נכס לדיירים חדשים?
    חשוב לדאוג שחשבון החשמל יירשם על שמו של הדייר החדש.
    כל עוד החשבון על שמכם – אתם האחראים לתשלום עבור צריכת החשמל והאחריות במידה ונגרם נזק כלשהו למתקן החשמל היא עליכם.
    ולכן עם השכרת הנכס – פנו למוקד 103 של חברת החשמל, בצעו החלפת צרכנים, ולא תידרשו לשאת בחובות לא לכם!

  • חשבון החשמל נערך פעם בחודשיים וכולל כ-60 ימי צריכה.
    החיובים בחשבון החשמל מורכבים מצריכת החשמל והתשלום הקבוע.

     

    צריכת החשמל:
    הצרכן מחויב עבור צריכת הקוט"שים לתקופת החשבון.

     

    התשלום הקבוע:
    רשות החשמל אחראית על קביעת המדיניות שלה בהתבסס על הוראות החוק הקובעות שקיפות ואי סבסוד צולב בין תעריפים לכן דאגה לכך שהתשלום הקבוע לא יהיה תלוי צריכה . גם בחודשים בהם לא נצרך חשמל במקום הצרכנות יחויב הצרכן בתשלום הקבוע.
    התשלום הקבוע משקף את העלויות של סל השירותים הבסיסי שספק השירות החיוני מספק לצרכניו.
    סל השירותים הבסיסי כולל את התשלומים הבאים: עריכה שליחה וגביית חשבונות, קריאת מונה, עלויות הון ותפעול מונים (תשלום שנתי), תשלום עבור שירותי מחלקת מונים, תשלום עבור מערך השירותים לקהל, מוקד 103, תשלום עבור הוצאות פרסום.
    במידה וצרכן לא יימצא במקום הצרכנות לתקופה מסוימת ואינו מעוניין לשלם את התשלום הקבוע – יפנה אל מוקד 103 של חברת החשמל ויבקש ניתוק מקום הצרכנות מחשמל.
    יש לשים לב כי עבור פעולה זו קיים חיוב שירות , ניתוק החשמל וחיבור מחדש בעתיד.

     

    לאמת מידה 23 "תכולת חשבון"

     פירוט ועלות רכיבי התשלום הקבוע מעודכן ל: 15.01.2018
     ריכוז שאלות ותשובות בנושא התשלום הקבוע
  • במקרים בהם הופר החוזה על ידי הספק יינקטו סנקציות.
    הרשות קבעה סנקציות (מנגנון הקנסות) המופיעות בלוח התעריפים 12.1 "תשלומים בגין הפרת אמת מידה", והן נבחרו בקפידה מספר אמות המידה של הרשות, כמייצגות מצבים שגרתיים בהם עלולה להתרחש הפרה במתן השירות של החברה מול הצרכן ובגינם תיקנס החברה.

     

    לאמת מידה 7 - "תשלום לצרכנים בגין הפרת אמות מידה"
    ללוחות התעריפים המעודכנים

  • שמירה על מונה החשמל - המונה המותקן במקום הצרכנות הנו ציוד של חברת החשמל. ולכן, על הצרכן לשמור שהציוד החשמלי המותקן במקום הצרכנות לא יינזק בכל דרך שהיא.
    כמו כן חל איסור על הצרכן לבצע חיבור, ניתוק או שינוי במונה החשמל על דעת עצמו.


    תשלום חשבונות – על הצרכן לשלם חשבונות החשמל המוגשים לו בעתם ולא יאוחר מהמועד האחרון לתשלום המופיע על גבי החשבון.


    לאמת מידה 10 "שמירה על ציוד"
    לאמת מידה בסימן ב' -21-28

  • ככלל, חשבונות הצריכה מוגשים לצרכן על פי קריאת המונה בפועל לתקופה הרלוונטית על ידי קורא המונים של חברת החשמל. הקריאה בפועל משקפת את צריכתו של הצרכן ומאפשרת עריכת חשבון מדויק בהתאם לרישום הצריכה במונה.
    לעתים, אין מתאפשרת ההגעה אל המונה מסיבות שונות, ואז נשלח אל הצרכן חשבון חשמל המבוסס על הערכה. במקרה כזה מציינת החברה על גבי החשבון כי סוג הקריאה הוא "הערכה".
    מטבע הדברים הערכות הצריכה אינן מדויקות ויכול להיות הפרש בין הצריכה בפועל למה ששילם הצרכן.
    אמות המידה של הרשות לחשמל קובעות כי אם החברה גבתה סכום גבוה משהייתה אמורה לגבות – תשיב חברת החשמל, עם קריאתה את המונה, את הסכום העודף ששילם הצרכן בתוספת ריבית.
    במידה ונגבה פחות משהייתה אמורה החברה לגבות – ישלם הצרכן את הפרשי הצריכה ללא ריבית.
    על מנת לצמצם מקרים בהם מוגש חשבון על בסיס הערכת צריכה ומניעת אי הדיוקים בחשבונות בעקבות כך, מורה הרשות לחשמל לחברה לקרוא את מוני החשמל אחת לחודשיים ובכל מקרה לא יעלה הזמן שלא נקרא המונה על 12 חודשים. במקביל, על הצרכן לאפשר גישה חופשית למונה לצורך קריאתו.
    במקרה וקיבלת חשבון המבוסס על הערכה – תוכל לפנות אל מוקד 103 ולמסור קריאת מונה והחברה תשלח אליך חשבון חדש המבוסס על הקריאה שמסרת ולא על בסיס הערכה.

    לאמת מידה 14 "ביצוע הערכת צריכה"

  • מקרים נוספים בהם רשאי ספק השירות החיוני לבצע חשבון על סמך הערכה ולא קריאת מונה בפועל, הם מקרים בהם מבוצע "דילוג יזום".
    דילוג יזום יתבצע כאשר החברה אינה שולחת קורא מונים אל מקום הצרכנות מטעמים תפעוליים. במקרה של ביצוע דילוג יזום יוגש חשבון הצריכה על בסיס הערכה.
    אמות המידה שקבעה הרשות מאפשרות ביצוע דילוגים יזומים עד שניים עוקבים בשנה בלבד.
    מקרים בהם חורגת חברת החשמל מהנחייה זו, על החברה לזכות את חשבונו של הצרכן בגין אי קריאת המונה וכן על הפרת אמות המידה.
    רשות החשמל פועלת, במסגרת סמכותה, לצמצם עד למינימום האפשרי את ביצוע הדילוגים היזומים של חברת החשמל בעזרת הנחיות נוספות הקבועות באמות המידה, ביניהן:
    האפשרות ליתן קריאת צרכן באמצעות הטלפון; מעמדה של קריאת הצרכן הינה כקריאה מן המניין.
    במידה ונצברו הפרשים לחובת הצרכן, אלו ישולמו בתעריף הנכון למועד ביצוע ההערכות וללא ריבית.
    במידה ונצברו הפרשים לטובת הצרכן, יושבו לו עם ריבית.
    נבחנת בימים אלו עבודה רחבת היקף להחלפת מוני החשמל במוני קריאה מרחוק, דבר שייתר את ביצוע הקריאות בפועל.

    לאמת מידה 13 "קביעת כמות חשמל שנצרכה"

הנחות,הליכי גבייה וניתוקים

  • התעריף החברתי
    חוק משק החשמל התשנ"ו – 1996, קבע בסעיף 31(א) את אופן קביעת תעריפי החשמל ע"י  הרשות לשירותים ציבוריים חשמל.
    תיקון חוק משק החשמל – מרץ 2007, קבע כי יינתן תשלום מופחת בחשבון החשמל ללקוחות שנקבעה להם זכאות לכך.
    הזכאות נקבעה לפי התקנות שנקבעו על ידי שר התשתיות, ולפיהן האוכלוסיות אשר תקבלנה הנחה בתעריף החשמל יהיו :
    1. צרכנים המקבלים גמלת זקנה לפי סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 והבטחת הכנסה גם יחד מהמוסד לביטוח לאומי.
    2. קשישים נכים - בהתאם לתיקון מס' 10 לחוק משק החשמל תשע"ב 2012.
    3. ניצולי שואה  המנויים ברשימות הרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר.
    4. נכים על פי קריטריונים מסוימים- בהתאם לתיקון מס' 10 לחוק משק החשמל תשע"ב 2012
    5. זכאי הבטחת הכנסה-חד הוריים ומשפחות עם שלושה ילדים ומעלה -- בהתאם לתיקון מס' 10 לחוק משק החשמל תשע"ב 2012.
    6. חיילים בודדים.
    צרכנים אלה יזכו לתשלום מופחת  בשיעור של 50% מסך צריכת החשמל ועד 400 קוט"ש ראשונים בכל חודש.
    הביטוח הלאומי הוציא מכתבים המיידעים את הצרכנים הזכאים לתעריף ומעביר באופן שוטף לחברת החשמל מספרי הזהות של הזכאים לתעריף החברתי, מדי חודש בחודשו.
    חברת החשמל מעדכנת אצלה את פרטי הזכאים להנחה בהתאם לרשימות המתקבלות אצלה מביטוח לאומי ושולחת אליהם את חשבונות החשמל מזוכים בהתאם.
    חשוב לשים לב כי ההנחה תינתן על ידי חברת החשמל לזכאי התעריף החברתי רק למי שרשום כצרכן במשרדי החברה.
    לקבלת פרטים נוספים על זכאותך לתעריף מופחת תוכל לפנות למוקד 103 של חברת החשמל , או למשרד הביטוח הלאומי בטלפון מס': 02-6709589 או לדואר אלקטרוני: maritl@nioi.gov.il.

     

    לאמת מידה 30 "דרך חיוב".

  • האם מגיעה לי הנחה בחשבונות החשמל כדייר משנה בקיבוץ ?

    כן, דייר/צרכן משנה זכאי להנחה וזה בתנאי שהוא עומד בתנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות סעיף 31 א' לחוק.

    חברת החשמל תזכה את הצרכן הרשום (קיבוץ) בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה (דיירי משנה בקיבוץ) הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.

    הצרכן הרשום (קיבוץ) הוא זה שאחראי על זיכוי  כל אחד מצרכני המשנה (דיירי משנה בקיבוץ) במלוא הסכום שהועבר לידיו עבור צרכנים אלה ע"י חברת החשמל.

     

    לאמת מידה 30(ח) תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים

  • ​מצורפת טבלה המסכמת את סך ההפחתה.

     דווח בדבר עלויות תעריף נכון לשנת 2019 תיקון מס' 10 לחוק משק החשמל, התשנ"ו –1996
  • ​כן, ספק שירות חיוני רשאי לבצע ניתוק בכפוף לתנאים המוגדרים באמות המידה.

  • כן, ישנם 2 סוגי אוכלוסיות שאסור לנתק אותם מחשמל במקרה של צריכת חובות, להלן:

    א.      אוכלוסייה המשלמת חשבונות בתעריף ביתי (צרכן ביתי) הזכאית לתשלום מופחת (תעריף חברתי) – אוכלוסייה זו לא תנותק במקרה חוב צריכה שלא הוסדר באמצעי תשלום אחרים, אך תחויב בהתקנת מונה מת"מ (מונה תשלום מראש). אם צרכן לא המציא אמצעי תשלום אחרים ועדיין מסרב להתקנת מת"מ רשאי ספק השירות החיוני לנתק אותו מחשמל.

     

    ב.      צרכנים ביתיים שאספקת החשמל חיונית להם – צרכנים הנמנים על אוכלוסייה הזקוקה לאספקת חשמל רציפה לצורך שימוש במכשיר רפואי חיוני וכן ניצולי שואה הזכאים לתשלום מופחת בהתאם לסעיף 31 לחוק משק החשמל ולתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים (התשס"א-) 2010.


  • צרכנים אשר הוגדרו כצרכנים בחיוניות אספקה מטעמים בריאותיים. אלו צרכנים רשומים על מונה החשמל אצל ספק שירות חיוני והעומדים בתנאים הקבועים באמת מידה 7ג כפי נוסחה באסדרה, בין היתר: משתמשים במכשיר רפואי חיוני המנוי בטבלה המצורפת כנספח לאמות המידה והמצרפים הצהרה מתאימה מרופא בנוסח המצורף  להחלטה.

    צרכנים המבקשים לקבל מידע נוסף יוכלו לפנות אל היחידות להמשך טיפול בקופות החולים.

  •  לספק שירות מותר לנתק צרכן בתעריף ביתי כאשר סך החוב שצבר עומד על 500 ₪ ומעלה או כאשר ישנם 3 חשבונות שמועד התשלום שלהם חלף (גם אם סכומם אינו עולה על 500 ₪).

  • ​לצרכן ניתנים כ- 106 ימים  ( 2 תקופות חשבון)  מהמועד האחרון לתשלום המוטבע על החשבון להסדיר את חובו.

  • ​כן, יש לשלם את חשבון החשמל עד התאריך הנקוב בו. אם לא ניתן לשלמו עד מועד זה יש ליצור קשר בהקדם עם ספק השירות החיוני והגעה להסדר תשלומים.

  • ​כן, בימי שישי ושבת, חגים וערבי חגים. 

  • ​כן, ספק שירות חיוני יכול להתקין נתיך מוקטן של 10 אמפר אשר מגביל את הצריכה במקום ומספיק למקרר ותאורה (במקרה וישנו חיבור חד פאזי בלבד) . ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת"מ במקרה של צבירת חובות צריכה.

  • ​ספק שירות חיוני יחבר את החשמל עד 6 שעות ממועד ידוע ספק השירות החיוני בדבר סילוק החוב.

  • ​פריסת חוב אפשרית באמצעות: שוברים (מזומן), שיקים דחויים, פריסה בחשבונות עתידים, אפשרות שינוי תדירות החשבון וכן במעבר למונה תשלום מראש.

  • ניתן לפרוס את החוב ב-2 דרכים:

    א.      אחוז מהרכישה – מכל רכישה שמבצע הצרכן יקוזז 20 אחוז לתשלום החוב (קרן + ריבית), החלק הנותר משמש לתשלום צריכת החשמל שוטפת ותשלום קבוע.

    ב.      חלוקה במרווח ימים – צרכן יכול לחלק את החוב כך שמוגדר מראש סכום קבוע חודשי המוקצה לתשלום עבור החוב. יתר הרכישות בחודש הן עבור צריכת חשמל שוטפת בלבד והתשלום הקבוע.

  • ​לא, ובתנאי שהצרכן עומד בהסדר התשלומים שהוסכם עליו ולא צובר חובות חדשים (אז מתקיים הליך מקביל לגביית החוב החדש).

  • ​כן ואף בתקופה זו ימנעו הליכי הגביה כנגדו. יחד עם זאת הצרכן מחויב בריביות פיגורים בפרק זמן זה.

  • ​כן, על ספק שירות חיוני למסור 2 התראות בכתב.

  • כן, צרכנים שנרשמו לשירות EFS (אימייל, פקס , אס אמ אס) יקבלו התראות נוספות באמצעים של מייל, פקס ומסרונים.

  • ​ההתראות נשלחות לצרכן הרשום בחוזה החשמל ולכתובת הגביה שביקש. הוראת ניתוק נשלחת למקום הצרכנות הרשום על שם בעל החוזה. 

  • ​לא, הליכי הגביה המצוינים לעיל הינם עבור חשבונות חשמל שוטפים ובתעריף ביתי בלבד.

  • א.      צרכן שצובר חוב מחויב בריבית פיגורים (ערכה נכון למאי 2018 -  8.1%)

    ב.      צרכן המבקש לפרוס את חובו לתשלום יחויב בריבית איחורים (ערכה נכון למאי 2018 - 6.1%)

    ג.       צרכן בתעריף חברתי שפורס חובו במת"מ יחויב בריבית חשכ"ל (נכון למאי 2018 - 1.6%)

    ד.      צרכן אשר לא עמד בהסדר חוב ומבקש להסדיר פריסה חדשה יחויב בריבית פיגורים על החוב הנותר ועד לחתימת הסדר פריסה חדש.

מוני מת"מ / תעו"ז

  • ​המת"מ הוא מונה תשלום מראש.
    השירות מאפשר התקנת מונה תשלום מראש במקום הצרכנות כשהצרכן רוכש טרם הצריכה כרטיס עליו מוטבעת כמות מסוימת של קוט"ש לצריכה.
    התקנת מת"מ אצל צרכן יכולה להיות עפ"י החלטת החברה, במקרים בהם הצרכן מתקשה לשלם את חשבונות החשמל וכתחליף לביצוע ניתוקי חשמל במקום עקב אי תשלום.(אמת מידה24(ב)(4))
    אפשרות נוספת היא בחירה וולונטרית של הצרכן במת"מ על מנת למנוע צבירת חובות חשמל ולשליטה בצריכת החשמל שלו.
    במידה ורצונו של הצרכן בהתקנת מת"מ בביתו – עליו להגיש לחברה בקשתו בכתב.


    לאמת מידה 20 – מת"מ
    לאמת מידה24(ב)(4)-מועדי תשלום.

  • ​​ראשי התיבות של תעו"ז הוא – תעריף עומס וזמן.
    התעוז הנו תעריף הנקבע על פי עומס המערכת וזמני הצריכה והוא משקף את עלויות ייצור החשמל על פני שעות היממה ועונות השנה באופן הבא:
    חלוקה לעונות השנה השונות: קיץ, מעבר וחורף – כשלכל עונה תעריף שונה.
    חלוקת שעות היממה: פסגה, גבע ושפל כששעות הפסגה הן שעות של צריכת שיא במשק - אז התעריף הוא הגבוה ביותר, ושעות השפל הן השעות עם צריכת החשמל הנמוכה ביותר במשק ובהתאם גם התעריף הוא הנמוך ביותר.
    על צרכן תעו"ז המבקש להוזיל את עלויות שימושי החשמל שלו להסיט את צריכת החשמל העיקרית שלו לשעות בהן התעריף נמוך בשעות השפל ובאמצעות כך ליהנות מיתרונות התעו"ז ולשלוט בגובה חשבונות החשמל.
    במה שונה התעו"ז מהתעריף האחיד?(הצעת שאלה מעידית)-  או לבטל את השאלה ולהמשיך עם הפסקה הבאה:
    התעו"ז מממש את העיקרון הקבוע בחוק לפיו על הלקוח לשאת בעלויות שהוא גורם בפועל במערכת ייצור החשמל ואספקתו. ואכן, צרכני התעו"ז משלמים בהתאם לעלות המדויקת של צריכתם בניגוד לצרכני התעריף האחיד המשלמים תעריף המבוסס על העלות הממוצעת של מאפייני צריכתם השנתית הכוללת.

  • 1. התעו"ז הכללי:
    בהתאם לאמת מידה 31 הצרכנים עליהם יוחל התעו"ז הם:

    • צרכני מתח עליון. 
    • צרכני מתח גבוה. 
    • צרכנים בעלי חיבור של 200X3 אמפר ומעלה. 
    • צרכנים בעלי צריכה של 40,000 קוט"ש לשנה ומעלה.

    צרכנים לעיל מחוייבים בתעו"ז על אף הטענות שזה לא תואם לאופן הצריכה במקום הצרכנות.

    רשות החשמל החלה ליישם באופן הדרגתי את מדיניותה בהכללת עוד קבוצת צרכנים לתעו"ז עד שזה יכלול את כלל הצרכנים בישראל.

    לוח 1-5.1 : מקבצי שעות תעו"ז.

    לוח 1-5.2 : תעו"ז לפי רמות מתח - אגורות לקווט"ש


    2. התעו"ז הוולונטרי:
    התעו"ז הוולונטרי הנו תעו"ז ברירתי המאפשר לצרכן המעוניין בכך לעבור לתעו"ז לאחר שבחן את כדאיות המעבר במקום הצרכנות. צרכנים שבחרו בתעו"ז יוכלו לנתב את צריכת החשמל בביתם בהתאם לשעות היממה וכך להפחית את חשבון החשמל.

    להצטרפות לתעו"ז יש לפנות אל משרדי מוקדי 103 של חברת החשמל על מנת שתסיר את המונה הישן ותתקין במקום הצרכנות מונה תעו"ז .

    מעבר לתעו"ז וולנטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום השנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד בלבד שיישא בעלויות הסרת והתקנת המונה בהתאם ללוח .


    לאמת מידה 31 "תעו"ז"

    לוח 1-5.1 : מקבצי שעות תעו"ז

    לוח 1-5.2 : תעו"ז לפי רמות מתח - אגורות לקווט"ש


    3.התעו"ז הפשוט ביתי:
    כחלק ממדיניות ניהול המחסור במשק החשמל, החליטה הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל בישיבה מס' 361 מיום 30.1.2012 על הסדר לקביעת תעריף עומס וזמן פשוט וולונטרי וייעול צריכה שיחול על צרכני החשמל בתעריף הביתי.

    הסדר זה מתאים לצרכנים המחויבים בתעריף אחיד ויכולים להסיט את שעות השימוש שלהם בחשמל לשעות הזולות.

    באתר האינטרנט של חברת החשמל קיים סימולאטור המאפשר לצרכנים לבדוק באמצעות הדמיה את כדאיות הצטרפותם להסדר.

    להצטרפות להסדר על הצרכן לפנות למוקד 103 של חברת החשמל ולהישאר בהסדר לתקופה של 12 חודשים, לאחר תקופה זו ספק השירות החיוני יערוך לצרכן תחשיב לפי התעו"ז הפשוט ולפי התעריף האחיד ויאפשר לצרכן לבחור אם להמשיך במסלול התעו"ז הפשוט או לחזור לתעריף האחיד.

    במסלול זה יהיה הצרכן זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו"ז פשוט וולנטרי על תקופה זו.

    צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו"ז וולנטרי כל שהוא במשך שנתיים ממועד עזיבתו . קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.

    לאמת מידה 31 "תעו"ז"

    ללוח 2-5.1 :מקבץ המש"בים לצרכן המחויב לפי תעו"ז פשוט וולונטרי

    ללוח 3-5.2 : תעו"ז פשוט לצרכנים המחייבים לפי תעו"ז וולונטרי - אגורות לקווט"ש

חיבורים

  • ​על הצרכן לפנות למשרדי ספק השירות החיוני בכתב או בעל-פה ולפעול לפי ההנחיות והאמור באמות המידה.


    לאמת מידה 35 בפרק ג' "חיבורים לרשת".

  • ​התשלום מורכב מאלמנטים הנדסיים וכלכליים הנמצאים בלוחות התעריפים שקבעה הרשות.
    תחילה ישלם הצרכן 10% מעלות ההזמנה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.

    (א.מ.35(ג)(1)).

  • ​ביטול בקשה מסיבה כלשהי לא תוחזר המקדמה ששולמה על יד המבקש.

    (א.מ.35(ב)).

  • ​בסיום התיאום הטכני ספק השירות החיוני יפעל לקבלת אישורי רשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור. (א.מ. 35(ג)(6)).
    חשוב לציין כי כל עיכוב במתן אישורים מגורמי חוץ (עירייה, בזק....) עוצר את ספירת מניין הימים לביצוע העבודה בחברת החשמל. הספירה מתחדשת שוב מיום קבלת האישורים מגורמי החוץ. (עידית, איזה אמת מידה מתייחסת לעצירת ספירת הימים. א.מ.35(ג)(6)(ג) , א.מ.35(ד)(3).

  • ​המבקש להתחבר לרשת מתח נמוך יעמיד לרשות הספק השירות החיוני את המבנה כשהוא מוכן לביצוע החיבור, כולל צינורות וגומחות להנחת תשתיות, חדר שנאים או כל דבר אחר הדרוש וחיוני לצורך ביצוע החיבור וכל זאת בהתאם לתיאום הטכני.  (א.מ.35(ג)(7)).

  • ​רשות החשמל  קבעה עלות מחירי כל החיבורים למיניהם והם מופיעים בלוחות התעריפים באתר הרשות ; המחירים משתנים בהתאם לנתונים הקיימים של מקום הצרכנות , (צמוד קרקע , קומות למגורים,מבנים תעשייתיים ומסחריים בהתאם לייעוד הבניין) , ולצורך הספציפי של מזמין החיבור. אי לכך מזמין החיבור / הגדלת חיבור בודק את העלויות שלו  בהתאם לנתונים הקיימים אצלו במקום הצרכנות.
    באמת מידה 35  נקבעו לוחות התעריפים לפי סוג וגודל החיבור המבוקש.

  • ​במועד שדרוג התשתיות חברת החשמל לא קיבלה כל תשלום בגין השדרוג, לא מהצרכנים המחוברים לתשתית ואף לא מתעריף הצריכה. מכיוון שחייב להיות כיסוי עלויות מלא לכל פעילויות החברה.קבעה  הרשות כי כיסוי העלויות לתשתיות  זו יתבצע באמצעות עבודת חיבור וישולם על ידי הצרכנים בתקבול במועד הזמנת החיבור.
    לכאורה, אם החברה שדרגה תשתית ואף צרכן לא הזמין הגדלת חיבור החברה תפסיד את עלות ההשקעה .
    זהו סיכון מחושב לאור העובדה שצריכת החשמל עולה עם השנים בכל המגזרים וצרכנים במוקדם או במאוחר יצטרכו להזמין הגדלת חיבור.
    תעריף הגדלת החיבור נקבע ע"י הרשות לאחר בחינה מדוקדקת של עלויות והוא כולל את עלות שדרוג התשתית בתחנת המשנה וממנה עד למתקן הצרכן ועלות זאת מסתכמת בעלויות נכבדות בשל הצורך לחפור, להטמין תשתיות ולשקם מדרכות וכבישים.

    לאמת מידה סימן ג'  "חיבורים לרשת".

הפסקות חשמל יזומות

  • חברת החשמל רשאית להפסיק את אספקת החשמל באופן יזום במקרים הבאים:

    1. כאשר הפסקת החשמל נדרשת לצורך ביצוע פעולות באופן יזום.
    2. כאשר ביקוש החשמל עולה על יכולת האספקה של מתקני החשמל באופן העלול לפגוע בהם .
    3. כאשר חברת החשמל  נדרשת למלא אחר הוראות כל דין או רשות מוסמכת  בביצוע הפסקת חשמל.
  • על חברת החשמל להודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל יזומה המוגדרת לפרק זמן העולה על 60 דקות.

    הודעה על הפסקת החשמל היזומה  תימסר בכתב לא פחות מ-48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן , ותודבק במקום בולט לעין,   בכניסה לכל מבנה בו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה.

    התרחש אירוע שאינו בשליטת חברת החשמל רשאית החברה להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר משעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
    במקרה  וחברת החשמל מבטלת ביצוע הפסקת החשמל , עליה להודיע לצרכן בכתב על ביטול לא פחות מ-24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
    חברת החשמל פטורה מהודעת ביטול מסיבות שאין לה שליטה עליהן ואירעו פחות מ-24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.

    חברת החשמל תחדש את אספקת החשמל במהירות האפשרית לאחר סיום העבודה בגינן בוצעה הפסקת החשמל.

    במידה והייתה תקלה באספקת החשמל (אם זה בשליטה או ללא שליטה של חברת החשמל ,בהודעה או  ללא הודעה מוקדמת)  ונגרמו נזקים למכשיר החשמל של הצרכן, יפנה הצרכן בכתב  לחברת החשמל עם ציון מועד/תאריך הפסקת החשמל לבדיקת הזכאות שלו לפיצוי .

     

    לאמת מידה 36-37​

נזקים למוצרי חשמל

  • ​במסגרת אמות מידה נקבעו קריטריונים לעניין פיצוי צרכנים בגין נזקים למכשירי חשמל בלבד, אין בקריטריונים אלו הכרה בפיצוי עקיף כגון: אבדן שעות עבודה, אובדן שעות ייצור, עוגמת נפש ועוד.

  • ​הקריטריונים המנחים לפיצוי עבור נזקים ,שנגרמים כתוצאה מאירועים ברשת החשמל, מזהים, בסבירות גבוהה, כי בקרות אחד האירועים המנויים, אכן יתרחש הנזק הנטען.
     הקריטריונים נבדקים ע"י גורם מקצועי / מהנדס מטעם הרשות והוא קובע אם נגרם נזק למכשירי החשמל כתוצאה מאירוע ברשת החשמל.
    כל הקריטריונים המזכים לפיצוי בגין נזקים הינם חשמליים חוץ מקריטריון אחד חברתי  שדאגה הרשות להתחשב בו כמזכה לפיצוי והוא " מספר מלינים המוזנים מאותו קו מתח גבוה באותו אירוע על 5 אנשים ובלבד שאינם מוזנים מאותו כבל הזנה (חל"ב)".
    אמת מידה 48(ב)(9).

  • ​חברת החשמל מפצה על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי הרשות בגין נזקים הנגרמים בעקבות אירוע ברשת החשמל שהיה בשליטת החברה. במידה והנזק נגרם ע"י צד ג' (קבלן עבודה חצוני) על המלין לפנות אליו בדרישה לפיצוי.
    לאמת מידה מס' 48 ו49

צרכנות חכמה

  • במסגרת מדיניות הרשות ליצירת מנגנונים להתמודדות עם מצבי מחסור במשק החשמל, קבעה הרשות בהחלטה מס' 1 שהתקבלה בישיבה מס' 374 מיום 28.5.2012 , הסדר "צרכנות חכמה" .
    מהות הסדר זה הוא  מתן תמריץ למשתתף בהסדר, בעבור כל קווט"ש שהשיל מצריכתו בעת אירוע מחסור.

    ההשלה מתבצעת על פי הנחיית מנהל המערכת, בסך של 100 שעות בשנה,4 שעות בכל אירוע מחסור.

    בשנה הראשונה והשנייה להשתתפות בהסדר, מנהל המערכת מחויב כלפי הצרכן בתשלום בגין 100 שעות מחסור גם אם הכריז מנהל המערכת על פחות. בשנה השלישית מחויב מנהל המערכת בתשלום עבור 60 שעות מתוך ה- 100 שבהסדר גם אם הכריז מנהל המערכת על פחות.
    החל מהשנה הרביעית ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר רק עלות ההשלה בפועל.
    ההסדר  יחול על צרכני תעו"ז מנדטורי בעלי מונה רציף או צרכן מאגד כהגדרתם באמת המידה.

    "צרכן מאגד" – תאגיד רשום המייצג צבר צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים לצורך השתתפות בהסדר השלה. צרכן מאגד יכול לייצג צרכנים בתעו"ז, בתעריף מכירה מרוכזת, או בתעריפים אחידים. ספק שירות חיוני לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב "צרכן מאגד".

    ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה לפחות 4 שעות לפני תחילת האירוע ואת מספר השעות בהן צפוי אירוע ההשלה להימשך.

    ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
    ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל צרכניו, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב צרכניו שאינם בעלי מונה רציף.

    החישוב יעשה על בסיס השעתי של השעות המקבילות לשעות אירוע המחסור, באותו מש"ב, בשלושת ימי הצריכה הגבוהים מתוך עשרת ימי החול שקדמו לאירוע המחסור ובכך הספק הבסיס השעתי ישקף את הצריכה בטרם אירוע מחסור.
    צרכן תעו"ז שישיל בין 20% ל 30% מההספק הבסיסי השעתי יהיה זכאי לתמריץ.
    השלה מעל 30% תשלול זכאות לתמריץ.
    צרכן מאגד שישיל 20%בין ל 40%  מהספק הבסיסי השעתי יהיה זכאי לתמריץ. השלה מעל 40% תשלול זכאות לתמריץ.

  • ​מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קווט"ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6-5.2 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.

  • ​בהשגות על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה הצרכן בתלונה לאגף צרכנות ופניות הציבור ברשות לצורך החלטה בעניין. יובהר שאגף פניות הציבור לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים אותם הוא מייצג.

  • ​על מתקן הצרכן לכלול אמצעים לכיבוי/הפעלה או ויסות, של מכשירי חשמל זוללי חשמל במקום הצרכנות אמצעים אלה מלווים ביכולת מדידה נקודתית ויישלטו מרחוק על ידי חברת החשמל בהודעה מראש כאמור לעיל.

  • ​מדובר על יזמות חדשה שנמצאת בתהליכי הקמה לאור אמת המידה 47 בעניין צרכנות חכמה;

איכות הסביבה

מונה נטו

  • רשות החשמל קבעה בישיבה מס' 389 מיום 25.12.12 הסדר לייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת – בשיטת "מונה נטו".
    הסדר מונה נטו , מתווסף לשאר ההסדרים שנקבעו על ידי הרשות, אשר מקדם את החלטת הממשלה 3484 להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת במשק שתועלתן המשקית גבוהה מעלותן.
    כמות המכסה המאושרת הינו 400MW בחלוקה לשנת 2013-2014 ( 200 MW לכל שנה) .

    הרישום להסדר  באתר האינטרנט של חברת החשמל התחיל מיום 17.3.13
    לאמת מידה מס'197-204
    ללוח תעריפים 1-5.8

    1. כל צרכן חשמל בעל מונה תעו"ז המחובר לרשת ברמת מתח נמוך,מתח גבוה או עליון .(אמת מידה 31(א)(1).
    2. גודל מתקן עד 5MW .
    3. גודל חיבור מתאים לרשת ללא מגבלת הוכחת חיבור שנה קודם להגשת הבקשה.
    4. מתקן בהספק 630 קוו"א ומעלה, חייב בהצגת סגר היתכנות חיבור לרשת בתוקף.
  • 1.רישום מוקדם לניהול התור באתר האינטרנט של המחלק.
    2.הגשת בקשה למחלק בהתאם לקבוע בא"מ 198 (ב).
    3.תשובת מחלק תוך 21 ימי עבודה
    4. תוקף התחייבות המחלק למתקן עד 630 KW הינו 180ימים ולמתקן מעל 630KW ועד 5MW הינו 365 ימים.
    5.חייב בהיתר הפעלה ממשרד האנרגיה והמים וטופס 4 למתקן.

  • ​בהסדר מונה נטו לא קיימת מגבלת "חצרים"- ניתן להקים בחצרים אחד גם מתקן פי וי בהסדר תעריפי וגם מתקן במסגרת מונה נטו.

  • ​אי אפשר לבצע הגדלה , גודל המערכת נקבע  עם אישור כניסה למכסה. שינויים ניתנים רק עד למועד חיבור לרשת. כל שינוי מצריך פניה מחדש לחברת החשמל.

  • ​צרכן רשאי להעביר לצרכן אחר קרדיט שנותר לו לאחר הפעלת מנגנון הקיזוז בתנאים הבאים:

    1. פניה לרשות החשמל במטרה להצטרף להליך רישוי מפושט.
    2. הודעה מראש למחלק על הצרכן הנבחר לקבלת הקרדיט; מראש ובכתב אל המחלק.
    3. הקרדיט שיועבר יחושב בהתאם לכמות האנרגיה המועברת על בסיס עלות הייצור בניכוי תעריפי איזון , גיבוי ושימוש ברשת.
  • ​1. במידה וכמות הצריכה גדולה מכמות הייצור – התשלום יהיה עבור הצריכה שנותרה לתשלום .
    2. במידה וכמות הצריכה שווה לכמות הייצור - ההתחשבנות עבור הייצור תהא על בסיס התעריף הנחסך בצריכה בניכוי עלויות גיבוי ואיזון.
    3. במידה וכמות הצריכה קטנה מכמות הייצור – יש שלוש אפשרויות:

    1. אפשרות שמירה של קרדיט למשך שנתיים עבור אותו הצרכן (לאחר שנתיים הקרדיט מתאפס).
    2. שימוש ב"חשבון מרכז" – כאשר אותו צרכן רשום במספר מקומות צרכנות ; יש להודיע מראש למחלק על מקום הצרכנות הנבחר להעברת הקרדיט. הקרדיט במקרה זה יחושב בהתאם לעלות הייצור וממנו ינוכו עלויות איזון וגיבוי .
    3. עסקת העברת קרדיט לצרכנים אחרים (שאינם הצרכן הרשום) תיחשב כזו החייבת ברישוי. הצוות
        ברשות בוחן בימים אלו אפשרות להליך רישוי מפושט לצורך העברת קרדיט בין צרכנים.
  • ​להלן דוגמה בטבלה מסכמת :

     

    צריכה=ייצור

    צריכה <ייצור

    צריכה>ייצור

    צריכה (לפי משב"ים) בקוט"ש

    (תוספת לתשלום קבוע לצרכן בעל מתקן (לוח 1-5.4))

    צריכה: 100 ש"ח
    ייצור: 100 ₪
    קרדיט: 0 ₪

    תשלום חשבון חשמל: 0 ש"ח

    צריכה: 100 ₪
    ייצור: 110 ₪
    קרדיט: 10 ₪

    תשלום חשבון חשמל: 0 ש"ח

    צריכה: 100 ₪
    ייצור: 90 ₪
    קרדיט: 0 ₪

    תשלום חשבון חשמל: 10 ש"ח

    עלויות גיבוי

    לפי טבלת מכסות וטכנולוגיות

    לפי טבלת מכסות וטכנולוגיות וטכנולוגיות

    לפי טבלת מכסות וטכנולוגיות כסות וטכנולוגיות

    עלויות איזון

    1.5 אג' לקוט"ש מיוצר

     

    1.5 אג' לקוט"ש מיוצר

     

    1.5 אג' לקוט"ש מיוצר

     

    עלות שימוש ברשת

    לפי מועד ההזרמה לרשת

    לפי מועד ההזרמה לרשת

    לפי מועד ההזרמה לרשת

    עלות איבודי אנרגיה

    לפי מועד ההזרמה לרשת

    לפי מועד ההזרמה לרשת

    לפי מועד ההזרמה לרשת

  • "קרדיט" – יתרת הזכות המצטברת בש"ח העומדת לזכות הצרכן, לטובת קיזוז מחשבון הצריכה שלו , ומחושבת ביחס לכמות האנרגיה שהוזרמה לרשת בהתאם למקבצי הביקוש מש"ב.

    הצרכן יוכל לצבור "קרדיט" לתקופה של שנתיים קלנדריות אחורנית וזה בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת, ע"פ כל מש"ב , על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני, כפול התעו"ז בו מחויב המש"ב.  הקרדיט יחושב בסכום בש"ח , לזכות הצרכן ,בקיזוז הצריכה באותו מונה ובניכוי עלויות תעריפי איזון, גיבוי ושימוש ברשת עבור כל קוט"ש מיוצר.

  • באזור של הקיבוץ , המהווה מחלק חשמל היסטורי ישנם:

    1. צרכנים שייכים לקיבוץ כצרכן רשום – קרי יש כמה מקומות צרכנות שונים שייכים לקיבוץ כמו צרכניה, פעוטון ,בריכה וכו' אשר יש להם אותו ח"פ.
    2. צרכנים שונים עם מקומות צרכנות שונים שיש להם מונה משלהם ורשומים כצרכן רשום במשרדי המספק כמו בית פרטי או עסק עם ח"פ שונה מזה של הקיבוץ.

    במקרה המתואר לעיל בסעיף הראשון , הצרכן הרשום  משתמש ב"דוח מרכז".  יש להודיע מראש למספק על מקום הצרכנות הנבחר להעברת הקרדיט. הקרדיט במקרה זה יחושב בהתאם לעלות הייצור וממנו ינוכו עלויות איזון וגיבוי .

    במקרה המתואר לעיל בסעיף השני, עסקת העברת קרדיט לצרכנים אחרים תיחשב כזו החייבת ברישוי.

  • ​החלטת הסדר מונה נטו החליפה וביטלה את ההסדרה הצרכנית להקמת מתקנים באנרגיה מתחדשת על בסיס רכיב ייצור והפחתת מזהמים אך , לא ביטלה את החלטת הרשות הפועלת במסגרת הסדרה יצרנית (החלטה מס' 3, ישיבה מס'145 מיום 13.7.04).

  • סקר מקדים במקום המיועד להתקנה - מבנה הגג והשטח הזמין, הצללות, מערכת החשמל הקיימת ואופן חיבור המערכת אליה, צריכת החשמל במבנה

    -ניתוח צריכת חשמל והחלטה על הספק המערכת

    -תכנון הנדסי וחשמלי מפורטים (קונסטרוקציה, תוכנית התקנה ותוכנית חשמל)

    -אישורים רגולטורים (ועדת בניה, חברת חשמל)

    -רכש ואספקת החומרים במקביל לאישורים התקנה

    -טופס 4 ואישור מינהל החשמל

    -חיבור למערכת החשמל של המבנה ,לרשת החשמל.

    -חיבור למערכת המחשוב ולרשת האינטרנט

    -ניטור ובקרה שוטפים, התראות אוטומטיות

  • ​מונה נטו הינו השם שניתן להסדרה האחרונה של הרשות בנושא התקני מערכות P.V שעיקרה ביצור חשמל לצורך קיזוז מחשבון החשמל הנצרך בידי הצרכן.

  • ​על פי ההסדרה יוכל כל צרכן להתקין במקום הצרכנות (בית, בית משרדים וכו') מערכת ליצור חשמל מאנרגיה סולרית, צרכן מחויב להיות בעל מונה תעו"ז.

  • ​הספק המערכת לא יעל על- 50 קילו ואט ללקוח עם מונה תעו"ז. מומלצת מערכת שגודלה מקביל להיקף הצריכה במקום במטרה להביא למיקסום קיזוז הצריכה באמצעות היצור.

  • אין הגבלה בהקמת מערכות P.V עם מונה נטו בתנאי שמדובר במקום הספקה שונה בעל חיבור חשמל (מונה) שאינו מחובר למערכת P.V.
  • ​האישור תקף עד 180 ימים ובמידה ולא חובר לרשת בזמן זה ההתחייבות תפוג.

    הרשות יכולה לאשר אורכה להתחייבות ובתנאי שהוגשה הצהרה, המצ"ב מטה, לרשות מעלה מ-30 יום טרם סיום ממניין הימים בהתחייבות ובה נרשם כי המתקן כבר הוקם ומוכן לחיבור לרשת.

     תצהיר
  • ​הרעיון שעומד אחרי המונה הוא למעשה קיזוז בין האנרגיה המיוצרת לבין צריכת החשמל של הצרכן.

  • ​החשמל המיוצר מן המערכת נצרך ישירות על ידי הצרכן וכשאר ישנו עודף, החשמל זורם אל הרשת ונצבר כקרדיט. הקרדיט מקוזז מצריכת החשמל בתקופות שבהן הצריכה גדולה יותר מהיצור.

  • ​גם אדם פרטי יכול להיות בעל מערכת כזו, אבל לשם ביצוע הקיזוז יש להמציא לספק השירות החיוני חשבונית כנגד המלצת החשבון שהיא שולחת. החשבונית יכולה להיות של חברה או עוסק פטור.

  • ​ערך כל קוט"ש שמיוצר מחושב לפי תעריפי תעו"ז (תעריף עומס וזמן) וצמוד להם.

  • ​ניתן לנצל את הקרדיט עד שנתיים מיום החשבון

  • ​ניתן יהיה לפנות אל ספק השירות החיוני בבקשה לפדיון עודף הקרדיט שלא נוצל במשך השנתיים.

  • ​כן, ניתן לקזז את היצור מצריכה ממספר חוזים שונים שלהם אותה בעלות, גם אם הם מרוחקים ביניהם

  • ​ההסדרה אינה מוגבלת בזמן - רק לאורך חיי המתקן הספציפי הרי שבמקרה של החלפת מערכת יש לערוך התחיבות חדשה.

  • ​הרחבת ההסדר נועדה לתת מענה לצרכנים שאינם צרכנים תעו"זים, אלה הם צרכנים בתעריף ביתי או כללי X אחידים. על הרחבת ההסדר יכולים צרכנים ביתיים להצטרף להסדרה.

  • ​ערך כל קוט"ש מיוצר יהיה זהה לאורך כל השנה בדומה לתעריף אחיד.

  • ההספק המקסימאלי של המערכת לא יעלה על 25 קוו"ט מותקן.

  • ​לבקשת הצרכן ספק השירות יחליף את מונה הצריכה במונה דו כיווני.